מדיטציה

מדיטציה, התבוננות, ריכוז וכוונה הם חלק בלתי נפרד מלימודים של שיטת טיפול, וגם בלימודי השיאצו שלי הם מהווים חלק מהותי. למעשה, שנים לפני שיעור השיאצו הראשון שלי כבר תרגלתי מדי בוקר מדיטציה. טוב, לפחות עד אותו בוקר שבו הופיע לראשונה הדיאלוג הבא, ביני לבין עצמי…

ביני: בוקר טוב!
עצמי: בוקר אור. (מפהק)
ביני: קדימה, מדיטציה.
עצמי: קדימה.
ביני: מדיטציה, כן?
עצמי: כן.
ביני: אז למה אתה לא מתחיל?
עצמי: כי אין לי כוח.
ביני: מה זאת אומרת?
עצמי: זאת אומרת שאין לי כוח.
ביני: אבל אתה צריך לעשות מדיטציה…
עצמי: מי אמר?
ביני: אני אומר.
עצמי: אז תגיד.
ביני: הרגע אמרתי!
עצמי: יופי.
ביני: נו, תהיה רציני.
עצמי: בסדר.
ביני: אז מדיטציה, כן?
עצמי: לא. (מפהק)
ביני: נער ממך את העצלות והבורות, דע את עצמך!
עצמי: היי, סוקרטס, בלי קללות.
ביני: קומו, בנים שובבים, לעבודת הבורא!
עצמי: ממש נכנסת לתפקיד, הא?
ביני: אמרת שתהיה רציני.
עצמי: נכון.
ביני: אבל אתה ממש לא רציני!
עצמי: נכון.
ביני: מה כל ההתחכמויות האלה?
עצמי: הרי ממילא סיכמנו שאני לא רציני, לא?
ביני: כן, אבל אמרת שתהיה רציני.
עצמי: כן, יום אחד אני אהיה. לא היום.
ביני: אתה לא רציני.
עצמי: נכון.
ביני: אתה באמת לא רציני!
עצמי: זה הד, או שאתה חוזר על כל דבר פעמיים? מים?
ביני: איך אתה מתכוון ככה להתפתח רוחנית?
עצמי: מספיק כבר עם הקללות האלה על הבוקר.
ביני: אתה חושב שההתחכמות הפסאודו-שנונה הזאת מקדמת אותך?
עצמי: לא.
ביני: אז למה אתה לא עושה מאמץ אמיתי להרחיב את תודעתך?
עצמי: שוב אתה מקלל?
ביני: האם אתה מסוגל להיות רציני לרגע?
עצמי: כן.
ביני: תודה.
עצמי: בכיף, תבוא כל יום. בעצם, עדיף שלא.
ביני: המדיטציה היא כלי בדרך הרוחנית…
עצמי: מה שנכון, נכון.
ביני: אתה הולך בדרך הרוחנית…
עצמי: כן, אפשר לומר. (מפהק)
ביני: ואתה צריך להשתמש בכלי הזה כדי להתקדם.
עצמי: יכול להיות.
ביני: אז למען השם, למה שלא תתיישב ברגע זה ותתרגל את המדיטציה?
עצמי: כי אין לי כוח, כבר אמרתי לך.
ביני: מה זאת אומרת?
עצמי: אין לי חשק, אין לי זמן, התעוררתי הרגע ואין לי כוח. הא, ואתה חתיכת נודניק!
ביני: אני נודניק?!
עצמי: כן, ועוד איך!
ביני: אבל אני רק מזכיר לך לעשות מדיטציה!
עצמי: תודה, אבל אני זוכר מצוין בעצמי.
ביני: אז למה אתה לא עושה מדיטציה?
עצמי: אתה קשה-תפיסה פתולוגי, הא?
ביני: אמרת מקודם בלי קללות, לא?
עצמי: צודק, אבל לי מותר. לי אין יומרות של עקביות, אתה בעצמך אמרת.
ביני: תעשה מה שאתה רוצה, אבל שלא תפתח ציפיות להגיע רחוק עם גישה ניו-אייג'ית כזאת.
עצמי: בסדר. (מתמתח באיטיות)
ביני: חבל.
עצמי: חפיף.
ביני: הלכתי.
עצמי: ברוך שפטרנו. תמסור ד"ש לאני העליון.
ביני: קומיקאי, הא? צוחק מי שצוחק אחרון.
עצמי: כן, גם לו תמסור ד"ש.
ביני: אתה לא רציני.
עצמי: ואתה קטטוני.
ביני: נמאס לי, אני הולך.
עצמי: את ההבטחה הזאת כבר שמעתי. מתי תקיים?
ביני: להתראות, ליצן.
עצמי: אסטה לה ויסטה, נודניק.
ביני: הלכתי.
עצמי: תודה לאם האלוהית ולכל מי שהביאוני עד הלום, ולתפארת מדינת ישראל. לך כבר!
ביני: (הולך בהבעת תיעוב צדקנית)
עצמי: סופסוף… אולי עכשיו יהיה לי כוח לעשות מדיטציה.

~ תם ולא נשלם ~